אן מקלווה

אן מקלווה
Anna von Kleve
לידה	22 בספטמבר 1515; דיסלדורף, דוכסות ברג, האימפריה הרומית הקדושה
פטירה	16 ביולי 1557 (בגיל 41); לונדון, ממלכת אנגליה
מדינה	גרמניה
מקום קבורה	מנזר וסטמינסטר
בן או בת זוג	הנרי השמיני, מלך אנגליה (6 בינואר 1540–19 ביולי 1540)
שושלת House Mark
אב	John III, Duke of Cleves
אם	Maria of Jülich-Berg
חתימה

אן מקלווה (באנגלית: Anne of Cleves, בגרמנית: Anna von Kleve;‏ 22 בספטמבר 1515 – 16 ביולי 1557) הייתה אשתו הרביעית של הנרי השמיני, מלך אנגליה, בתאריכים 6 בינואר 1540 – 9 ביולי 1540.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אן נולדה ב-22 בספטמבר 1515 בדיסלדורף, גרמניה, ליוהאן השלישי, דוכס קלווה ומריה מיוליך-ברג, בתם של וילהלם הרביעי, דוכס יוליך-ברג וזיבילה מברנדנבורג. לאחר מות אביה ב-1538 ירש אחיה וילהלם, שכונה "העשיר", את התואר דוכס יוליך-קלווה-ברג. ב-1526 נישאה אחותה הגדולה זיבילה ליוהאן פרידריך הראשון, הנסיך הבוחר מסקסוניה וראש "הקונפדרציה הפרוטסטנטית של גרמניה". למשך זמן קצר באמצע שנות השלושים, הייתה אן מאורסת לפרנסואה מלורן, בנו ויורשו של דוכס לורן. אף כי אחיה וילהלם היה קתולי, הפוליטיקה המשפחתית הפכה את משפחתה לבני ברית מתאימים עבור הנרי השמיני, מלך אנגליה, בתקופה שלאחר הרפורמציה הפרוטסטנטית, ויועצו של המלך, תומאס קרומוול, האיץ את שידוכה של אן למלך (אן והנרי היו דודנים מדרגה שביעית, במרחק שני דורות).

כנהוג לעיתים קרובות במקרים כאלה, הובא לקליווס צייר על מנת לצייר את דיוקנה של הכלה עבור בעלה המיועד. האמן הידוע הנס הולביין הוא שצייר את דיוקנה של אן, והנרי היה מרוצה מהתוצאה. כיוון שהיה נוהג בקרב ציירים שציירו עבור אצילים - להחמיא בדיוקניהם לאנשים חשובים, סביר להניח שהולביין העלים את העדויות לצלקותיה של אן (מאבעבועות) בדיוקן שצייר עבור הנרי. הדיוקן מוצג כיום במוזיאון הלובר בפריז.

במרץ 1539 החלו דיונים נמרצים עם בית המלוכה של קליווס. קרומוול פיקח על השיחות והסכם הנישואין נחתם ב-4 באוקטובר באותה שנה. בעוד שהנרי העריך אצל נשים תכונות כגון השכלה וחוכמה, אן לא ניחנה בתכונות הללו; כילדה, היא לא קיבלה חינוך פורמלי, ובמקום ללמוד לשיר או לנגן בכלי מוזיקלי, היא הייתה מיומנת בתפירה. אמנם למדה קרוא וכתוב, אך רק בגרמנית. עם זאת, נחשבה אן לעדינה, מוסרית וצייתנית, ותכונות אלה העלו את קרנה בעיני המלך.

אן עשתה את דרכה באטיות לקאלה ומשם לאנגליה. הנרי, שהיה חסר סבלנות ורצה לראות את כלתו לעתיד, נסע לרוצ'סטר ביום הראשון של 1540 והגיע אל אן ללא הודעה מוקדמת. המלך התרשם לרעה מאן, ודיווח בחזרה לקרומוול שהיא כלל לא דומה לתיאורים הזוהרים שלה שהוא קיבל. הוא האיץ בקרומוול למצוא דרך משפטית להימנע מהנישואין. ואולם, התחמקות מהנישואין הייתה כרוכה בפגיעה בגרמנים.

השניים נישאו ב-6 בינואר 1540 בארמון המלכותי פלסנתיה בגריניץ', לונדון. את הטקס ניהל הארכיבישוף תומאס קרנמר, חרף חששותיו של הנרי. הביטוי "אלוהים שלח אותי לשמור היטב" נחרת על טבעת הנישואין של אן.

אן נצטוותה לעזוב את חצר המלוכה ב-24 ביוני, וב-6 ביולי נודע לה כי המלך מהרהר מחדש בהמשך הנישואין; תוך זמן קצר אן נתבקשה להיעתר לביטול הנישואין והיא אכן הסכימה. הנישואין בוטלו רשמית ב-9 ביולי 1540, מסיבת "אי-מימוש-נישואין" – הנרי טען שהוא אינו נמשך לאן, עד כדי כך שאינו מסוגל לקיים יחסים איתה. כפיצוי, היא קיבלה נחלות רבות, כולל טירת היבר, בית חותניו לשעבר של הנרי, משפחת בוליין. ביתה של אן בלווס, סאסקס, הוא רק חלק מהרכוש שהיה בבעלותה, היא עצמה מעולם לא גרה שם. ניתן לה התואר "נסיכת אנגליה" ובפי בעלה לשעבר היא נקראה "אחות". אן נשארה לגור באנגליה עד סוף חייה.

על פי עדויות, בתקופת שלטון בנו של הנרי השמיניו אחריו, אדוארד השישי, מלך אנגליה, סבלה אן מבעיות כספיות עקב סירובו של אדוארד ל להעניק לה קצבה. היא מכרה את טירות ריצ'מונד והיבר ועברה לגור בבית כפרי קטן בדרטפורד. מצבה השתפר בימי שלטון אחותו למחצה של אדוארד השישי, מרי הראשונה, כי בינה לבין אן שררו יחסי ידידות. במהלך מלכותה של מרי המירה אן את דתה כשעברה מהכנסייה האנגליקנית אל הכנסייה הקתולית, ולכל אורך חייה היה לה מקום של כבוד בחצר המלוכה. היא הייתה אחרונת נשותיו של הנרי שנפטרה, ב-16 ביולי 1557, ונקברה בכנסיית וסטמינסטר לאחר טקס לוויה מלכותי.

בסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלסה לנקסטר גילמה את המלכה אן בסרט מ-1933 "החיים הפרטיים של הנרי השמיני" ביחד עם צ'ארלס לוטון כהנרי השמיני. בקומדיית המצבים הזאת, אן מציירת את עצמה בכוונה כלא מושכת ונאיבית בתקווה לשכנע את הנרי להתגרש ממנה, ובכך לאפשר לה למצוא אהבה במקום אחר.

ב-1970, כחלק מהסדרה "שש נשותיו של הנרי השמיני", השחקנית אלבי הייל שיחקה את התפקיד הראשי בדרמה הטלוויזיונית של ה-BBC "אן מקליווס" ביחד עם קית' מיצ'ל כהנרי. מולי סאגדן גילמה את נערת הלוויה הגרמנית של אן. בתיאור יחסית מדויק זה, אן מגיעה לאנגליה מלאת תמימות נעורים ותקווה, רק כדי להיבהל מהפגישה עם בעלה לעתיד. היא מתיידדת במהירות עם בתה החורגת הצעירה, הנסיכה אליזבת.

ג'ני בוס גילמה את אן בסרט מ-1972 בשם "הנרי השמיני ושש נשותיו".

קת'רין סיגינס גילמה את אן בסרט דוקומנטארי על נשותיו של הנרי בבימויו של דייוויד סטארקי ב-2001.

ב-2003, פיה ג'ירארד גילמה את אן מקליווס במיני סדרה "הנרי השמיני" אבל מופיעה רק פעם אחת במיטה, מחכה להנרי, ופעם נוספת בלוויית המלך, שבע שנים לאחר מכן.

זמרת הנשמה הבריטית ג'וס סטון גילמה את דמותה של אן בעונה השלישית של סדרת הטלוויזיה "שושלת טיודור".

היסטוריוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה זה סר הוראס וולפול שכתב במאה ה-18, שניפץ את המיתוס על פיו אן הייתה "האתון מפלנדריה" – סמל לכיעור. השקפה זו תקפה גם כיום, והיא עדיין סטריאוטיפ פופולרי, אך רוב ההיסטוריונים המודרניים חולקים עליה. לפי השקפות מודרניות סביר יותר להניח שאן מצאה את הנרי כבלתי מושך במידה רבה בגלל שהיה שמן, ולפיכך גרמה לו בכוונה-תחילה שלא יאהב אותה.

גירסה אחרת טוענת שהם פשוט הסכימו על כך שהם לא מסתדרים טוב ביניהם – אן גדלה בחצר מלכות פרובינציאלית וקטנה בדיסלדורף ולא היו לה אותם טעמים במוזיקה וספרות הומניסטית כאלה שרווחו בחצרו של הנרי – ולפיכך ייפרדו ברוח ידידותית. תאוריה זו נתמכת על ידי העובדה שהיא קיבלה אחרי הפרידה נחלה ראויה מאוד.